א. אם כן אפוא מה־יתרון ליהודי ומה־בצע לו בברית המולות
ב. רב מאד מכל־עבר ויתרון הראש כי־הפקדו אתם דברי אלהים
ג. ומה אפוא אם־מקצתם לא האמינו ההפר יפר חסר אמונתם את־אמונת אלהים
ד. חלילה אך אלהים נאמן הוא וכל־אדם כזב ככתוב למען־תצדק בדבריך ותזכה בהשפטך
ה. אך אם־יודע עז צדקת אלהים על־ידי פשעינו מה־נאמר אלהי עול הוא אשר יעיר חמתו עלינו כדרך בני־אדם אני מדבר
ו. חלילה כי אם־כן איך־ישפט אלהים את־הארץ
ז. ואם־פשעי וכחשי באלהים יתן־לו עז וכבוד משנה למה־זה אצא רשע בהשפטי
ח. אך הלא זה הוא דבר מנדינו המוציאים דבתנו רעה לאמר כי אנחנו אמרים נעשה רע בגלל הטוב אשר יבא בעקבו אלה הם אשר בהשפטם יאשמו
ט. ומה עתה היש יתרון לנו אפס ואין כי לפני כן הוכחנו כי יהודים ויונים בעון המה יחד
י. ככתוב אין צדיק אין גם־אחד
יא. אין משכיל אין דרש את־אלהים
יב. הכל סר יחדו נאלחו אין עשה־טוב אין גם אחד
יג. קבר־פתוח גרנם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו
יד. אשר אלה פיהם מלא ומררות
יח. אין פחד אלהים לנגד עיניהם
יט. ואנחנו ידענו כי כל־אשר תגיד התורה לאלה אשר קבלו את־התורה תשים דבריה ובזאת יסכר כל־פה וכל־הארץ תאשם לפני אלהים
כ. יען במעשים אשר צותה התורה לא יצדק כל־בשר לפניו כי ממקור התורה יצאה דעת החטא
כא. ועתה מבלעדי התורה יצאה צדקת אלהים לאור אשר העידו עליה התורה והנביאים
כב. וצדקת אלהים באמונת ישוע המשיח נתונה לכל־בני אדם לבני אמנים כלם כי אין־מבדיל
כג. כי־כלם חטאו ויסגו מאחרי כבוד אלהים
כד. ובחנו חנם כלם יצדקו כי־פדה אתם ישוע המשיח
כה. הוא אשר הקדישו אלהים מקדם לכפר עלינו בדמו על־פי אמונתנו לבעבור גלות את־צדקתו וחמלתו באשר סלח לעונות עמו מימי קדם
כו. וגם לגלות את־צדקתו לעת כזאת כי הוא הצדיק והוא המצדיק את־המאמין בישוע
כז. איה אפוא עתה גאון המתהללים אין כל־מאומה על־פי איזה חק על־פי חק־המעשה לא כי אם על־פי חק־האמונה
כח. לכן חרצנו לאמר באמונה יצדק איש מבלעדי המעשים אשר על־פי התורה
כט. האלהים ליהודים לבד הוא ולא לגוים אכן גם־אלהי הגוים הוא
ל. כי הוא אלהים אחד אשר יצדיק את־המולים באמונה ואת־הערלים גם־כן על־ידי האמונה
לא. הכי נפיר את־התורה באמונתנו חלילה אך נקים את־התורה
| 
